בסעיף 39א לפקודת התעבורה קובע כי נהג אשר נתפס כשהוא תחת נהיגה בשכרות, ייפסל רישיון הנהיגה שלו על ידי בית המשפט לתעבורה, לתקופה הארוכה משנתיים. זהו עונש מחמיר ונוקשה אשר לא משאיר לבית המשפט שיקול דעת וקובע כי העונש על נהיגה בשכרות יהיה כמעט תמיד ארוך ולא פשוט.
כמו כן קובע החוק כבר מראש כי אדם אשר זוהי הרשעתו השנייה בעבירת נהיגה בשכרות – ייענש הפעם בעונש כפול, כלומר פסילת רישיון לתקופה של 4 שנים לכל הפחות. מטרת המחוקק היא להביא לענישה מחמירה יותר כדי לגרום להרתעה בקרב נהגים ששתו משקאות אלכוהוליים והיו במצב של נהיגה בשכרות.
הליך התעבורה עקב נהיגה בשכרות מתחיל כבר בכביש. מיד לאחר עיכובו של נהג, מתבצעת בדיקת השכרות במכשיר הינשוף- אשר מודד את אחוזי האלכוהול בנשימתו של הנהג. במידה ויימצאו אחוזי אלכוהול גבוהים מן המותר, הרי שזה מצב של נהיגה בשכרות, ייפסל רישיונו של הנהג במקום, לתקופה של 30 ימים. במקרה והבדיקה נערכה לאחר תאונת דרכים שאירעה כתוצאה מנהיגה בשכרות, הרישיון ייפסל במקום לתקופה של 60 או 90 ימים. כתב אישום יוגש כנגד הנהג באשמת נהיגה בשכרות.
המדינה אינה חוששת ומערערת על החלטות של בתי משפט כאשר לדעתה העונשים קלים מדי ולא מרתיעים, מדובר בעיקר במקרים של נהיגה בשכרות.
בינואר 2009 ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי בירושלים, עקב ערעור המדינה על קלות ענישה של נהגים אשר נתפסו תחת נהיגה בשכרות. בית המשפט לתעבורה הטיל על המשיב הראשון פסילת רישיון לתקופה של 11 חודשים ו-29 ימים בתוספת שירות לתועלת הציבור וקנס כספי נמוך ועל המשיב השני הוטלו פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וקנס כספי נמוך.
את הערעורים הגישה המדינה תוך שהיא מבקשת להחמיר בעונשי הפסילה של השניים בגין נהיגה בשכרות, ורק בשל ענישת המינימום בה נוקטת פקודת סעיף החוק קובע כי בית המשפט יוכל לסטות מענישת המינימום רק במקרים בהם יש נסיבות מיוחדות. בית המשפט החליט להחמיר בעונשיהם של השניים בגין נהיגה בשכרות והעלה את זמן הפסילה ל-18 חודשים.
